הצעת נישואין באפריקה

רונית לא ציפתה להצעת נישואין בשליחות שלה לאפריקה. היא הייתה חלק ממשלחת שנועדה לסייע לפליטים בסודן. היו שם אנשים מסוגים שונים ומארצות שונות. כל אחד עשה תפקיד אחר. היא הייתה רופאה. האדם שהציע לה הצעת נישואין היה דווקא מהנדס צרפתי שסייע להקים את המבנים הארעיים ששכנו בהם, וטיפל בלוגיסטיקה. היו שם גם גיאולוג, אנתרופולוג, פסיכולוגית וכמה אחיות. הם היו צוות מצומצם והיו מקורבים מאוד זה לזה. ובכל זאת, הצעת נישואין הייתה הדבר האחרון שרונית הייתה יכולה לצפות לו במקום כזה. זה קרה דווקא ביום הכי עמוס, כשרונית הייתה טרודה עם עשרות פליטים חדשים שהגיעו למחנה. היא חזרה לבקתת העץ שלה מותשת. הדבר האחרון שציפתה לו היה שהצעת נישואין תמתין לה שם, בחושך. תחילה נבהלה ופלטה צעקה שהקפיצה אותו. טבעת הנישואין נפלה ונבלעה אי שם מתחת למקרר הקטן שטרטר ברעש. זו לא הייתה הצעת נישואין רומנטית במיוחד. למעשה זו הייתה הצעת נישואין מאוד חפוזה וספונטנית, כמעט מאולצת. רונית כמעט סירבה אבל המבט שלו כבש אותה. היו לו עיניים חומות וטובות שגרמו לה להתייחס לכל טעות שעשה בסלחנות ובהבנה. הצעת נישואין כושלת, הייתה חלק מדפוס ההתנהגות שלו. אי אפשר היה אחרת.

זו הצעת נישואין ממש משונה היא אמרה לו

תמיד חשבתי שהצעת נישואין צריכה להיות זוהרת, באווירה קסומה, רומנטית. היא הביטה סביבה וחייכה אליו. לא מספיק טוב בשבילך הצעת נישואין בבקתה באפריקה? הוא שאל. זה מספיק. זה מספיק שזה אתה ואני" היא אמרה ונישקה אותו. בבוקר היא כבר שכחה. הצעת נישואין באפריקה, בתוך בקתת העץ ההיא נראתה לה פתאום כמו חלום רחוק ומעורפל. היא קמה והתלבשה, התבוננה בו ישן. עשרות חולים חיכו לה בחדר הסמוך. היא הביטה על עצמה במראה וחשבה לעצמה שהצעת נישואין הזו תהדהד במחשבות שלה במשך כל היום הזה. פתאום זה נראה כל כך תלוש, כאילו הצעת נישואין שנעשית בלילה כזה, באווירה כזו הייתה רק סוג של הזיה. הם התחתנו שבוע אחרי כן על שפת נהר גדול וגואש שזרם והפריע לטקס, אבל השרה אווירה רומנטית. הכומר הגיע מאחד הכפרים הסמוכים. הוא היה מיסיונר שניסה להחזיר את הילידים בתשובה. זה לא הפריע לה במיוחד שזו לא הייתה חתונה כשרה. הסמליות הטקסית היא מה שעניין אותה. היא הרהרה באותה הצעת נישואין. אותו רגע מרגש אבל דוחה משהו, בו זמנית. הצעת נישואין משונה שכזו. היא לא ידעה איך לאכול אותה אז פשוט אמרה כן. והנה הם כאן, על שפת הנהר הזה, עם הכומר הזה, והאנשים הזרים האלו, והעצים והעשב הירוק שמסביב. פשוט הזיה מתוקה, רחוקה. חלום אפריקאי. היא הביטה בו, והוא חייך אליה. הכומר מלמל את השורות הבנאליות שלו והיא אמרה כן. הצעת נישואין, טבעת, נשיקה, והחיים ממשיכים.