הצעת נישואים חורפית

בגיל עשרים וארבע לא חשבתי לרגע על הצעת נישואים וחתונה, טבעות אירוסין ודברים כאלו. הייתי סטודנטית שנה ראשונה באוניברסיטה והדבר האחרון שהייתי יכולה לחשוב עליו הוא הצעת נישואים, לא היה לי אכפת כמה זמן אהיה עם בן הזוג שלי או כמה אני אוהבת אותו, זה לא יעניין אותי ואני עדיין אעדיף להתרכז בקריירה ובלימודים. אני ובן זוגי היינו מאז הצבא ביחד, הוא היה קצין שמבוגר ממני בכמעט שבע שנים ואני הייתי חיילת צעירה, אחרי כמה חודשים הוא השתחרר והציע לי לצאת אתו, הפגישות הראשונות היו כל כך מוצלחות שכבר התחלנו להתבדח על הצעת נישואים ודברים כאלו, אך גם כשידעתי שהוא מתבדח, תמיד חלחלה בליבי הרגשה של פחד מחתונה והתמסדות, כל עוד אני לא אהיה אשת קריירה מוצלחת. אני לא רוצה שתחשבו שאני אישה כזאת שמפחדת להתחתן, להביא ילדים לעולם, הצעת נישואים ומשכנתא. פשוט אימא שתחיה, גידלה אותי ואת 4 אחיי ואחיותיי כעקרת בית בזמן שאבי היה בעבודה

באותה תקופה נשים היו רק מפנטזות על הצעת נישואים וחיי משפחה

כשאני התבגרתי, אמרתי לעצמי לא משנה כמה אני אהיה מאוהבת, מאושרת, אני אסרב לכל טבעת או הצעת נישואים כל עוד אני לא אהפוך לאשת הקריירה המוצלחת שאני רוצה להיות. אז כמו שאמרתי, הייתי בת עשרים וארבע וסטודנטית למשפטים באוניברסיטה עם חלומות על להיות עו"ד פלילית מפורסמת, כזאת שמטפלת בעבריינים הכי כבדים וכמובן שחתונה או הצעת נישואים לא היו בתכנון. בן זוגי באותה תקופה החליט לקחת שנה חופש אחרי זמן רב בשירות בקבע וטייל בעולם, אנחנו בזמן הזה החלטנו להיפרד ולקחת פסק זמן קצר, כדי שאני אוכל להתמקד בלימודים וכל אחד מאתנו יחליט לאן הקשר הולך אם פרידה או הצעת נישואים. היינו מתכתבים במיילים או בפייסבוק שעות ארוכות, אבל בכל פעם שהוא היה מעלה את הנושא של התמסדות או הצעת נישואים הייתי מתנתקת בבהלה מהאינטרנט. כשהוא לבסוף חזר ארצה, אחרי שנה ואני הייתי בתקופת המבחנים של השנה הראשונה, החלטנו להיפגש. נפגשנו והחלטנו לחזור להיות ביחד, ככה עבר הקיץ שהיה קליל ובלי מילה על הצעת נישואים בתכנון. כשעבר הקיץ, הסתיו והגיע נובמבר, אני החלטתי שהוא הגבר אתו אני רוצה לבלות את חיי עמו, וקריירה תמיד תוכל להסתדר עם בן זוג ותמיד אוכל לשלב בין השניים. בצורה זו החלטתי על הצעת נישואים, אני הולכת להיות אשת קריירה מצליחה אז גם אהיה אישה אסרטיבית בקשר הזהבסופו של דבר, נפגשנו ביום חורפי וגשום כשהוא חיכה לי מחוץ לשער של האוניברסיטה ואני ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה הוא זוכר שדיברנו על הצעת נישואים, הוא אמר לי שביקשתי ממנו לא להעלות את זה. אמרתי לו תשכח מכל שסיפרתי לך, ולבסוף אני הצעתי לו הצעת נישואים, באמצע רחובות ת"א ביום גשום וקר וכמובן שהוא הסכים.